הצעת החוק ספק כלים חדשים להתמודדות עם האיומים הגוברים במרחב הסייבר

במהלך דיון שנערך השבוע, שמעו חברי הוועדה מגורמים ביטחוניים את הצורך החיוני בהסמכות המעוגנות בחוק, זאת לאור יומי הסייבר שהתעצמו בשנים האחרונות, ובמיוחד במציאות הביטחונית הנוכחית. המצב המתוח במזרח התיכון, יחד עם העלייה באיומי הסייבר, מחייב את המדינה להתאים את יכולות ההגנה שלה לאתגרים החדשים.

סמכויות חדשות במאבק הסייבר
הצעת החוק מקנה לגורמים במערך הסייבר הלאומי, בשירות הביטחון הכללי ובמלמ"ב, סמכויות להפעיל אמצעים מיידיים להתרעה ולסיכול מתקפות סייבר, לפני שהן יגרמו נזק חמור. החוק גם מאפשר לגורמים המוסמכים לדרוש מידע וכתבי דיווח מהספקים הנתקפים, על מנת לאתר, למנוע ולבלום את התקפות הסייבר.

השפעת החוק על השירותים הדיגיטליים והאחסון
החוק מתמודד עם האתגרים במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון, תחומים המהווים מטרות עיקריות לתקיפות סייבר. במיוחד במצבים של משברים ביטחוניים, נזק בלתי הפיך למערכות קריטיות יכול להשפיע על חיי היום-יום של הציבור. החוק יכפה על ספקי השירותים דיווח מיידי על כל תקיפה שיתרחש, מה שיאפשר מענה מהיר ויעיל לשם הגנה על תשתיות קריטיות.

השלב הבא: אישור המליאה
לאחר אישור הצעת החוק בוועדת החוץ והביטחון, ממתין החוק לאישור במליאת הכנסת. הצעת החוק צפויה לעבור במהרה, על רקע הדחיפות הגוברת בהכנה לניווט את המדינה אל עידן הסייבר וההגנה מול איומים טכנולוגיים עתידיים.

עו"ד ליאת גורפינקל יועמ"שית מערך הסייבר הלאומי: "ההסדר שחוקק מדתי ומדורג, אך הבנו שהמידתיות והדירוג יכולים לבוא בעוכרנו. ככל שיש חשש אמיתי שלקוח יכול להיפגע מהתקיפה, בעדכון פשוט הלקוח יכול להתגונן בפעולות בסיסיות ואפשר למנוע בכך את הנזק".

ח"כ טלי גוטליב העירה: "זה עלול להוביל להיסטריה גדולה. את מציבה חובה מאוד גדולה והשאלה כמה תקיפות סייבר היו ומה סוגן, האם היה חשש ללקוחות ספציפיים".

עו"ד גורפינקל השיבה: בעולמות של תקיפה חמורה החשש הוא מפגיעה בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או תשתיות. מהניסיון המצטבר, נכון במינימום האפשרי לעדכן לקוחות שעשויים להיפגע שיגנו על עצמם.

קרן גלאון, סגנית יועמ"שית מערך הסייבר הוסיפה: "הסמכויות המבוקשות בסיסיות, בטח אל מול המצב הביטחוני. המערכה מול איראן יצרה שינוי במפת האיומים."