בימים מורכבים אלה, כאשר תשומת הלב הציבורית מופנית בעיקר לאתגרי הביטחון והחוסן החברתי, חשוב להאיר את האתגרים הסביבתיים הייחודיים הניצבים בפני אזור מפרץ חיפה – המרחב התעשייתי הגדול בישראל.
סוגיית החומרים המסוכנים במפרץ חיפה מקבלת משנה תוקף בעת הזאת. המרחב התעשייתי במפרץ, המכיל מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים מסוגים שונים, מתמודד עם אתגר כפול: מחד גיסא, הצורך להבטיח אספקה שוטפת של חומרי גלם חיוניים למשק, ומאידך גיסא, החשש מפגיעה במכלי אחסון או במערכי שינוע של חומרים אלה. בימים כתיקונם, פיזור מתקני האחסון והייצור במרחב מהווה אמצעי להפחתת סיכונים. אולם בתקופת חירום, כאשר חלק מהמתקנים מושבתים או פועלים במתכונת חירום, נוצר לעיתים צורך בריכוז מלאים גדולים יותר באתרים מסוימים.
דוגמה מובהקת לאתגרי השינוע בתקופה זו היא תחום ייבוא הנפט הגולמי למפרץ. המצב הביטחוני מאלץ לעיתים העברת נפט מאונייה לאונייה בלב הים (Ship to Ship), פעולה המהווה סיכון משמעותי לסביבה הימית. תקלה או פגיעה במהלך פעולה זו עלולות להוביל לאירוע זיהום ים חמור, שהשלכותיו על המערכת האקולוגית הימית עלולות להיות הרסניות.
מציאות זו מחייבת אותנו לבחון מחדש את מערך ניהול הסיכונים ואת אמצעי המיגון הקיימים, כמו גם את יכולתנו לקיים מערך פיקוח אפקטיבי. הפיקוח הסביבתי, המתבצע ברובו בשטחים פתוחים ומרוחקים ממרחבים מוגנים, הפך למשימה מאתגרת במיוחד בתקופה זו. למרות זאת, המשך הפיקוח הוא חיוני למניעת פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור.
אתגר נוסף המחריף בימים אלה הוא הצטברות פסולת בניין מאתרי הרס שנפגעו מירי טילים, המציבה סיכון כפול – הן בהיבט של פינוי מהיר ובטוח, והן בהיבט של מניעת פגיעה באזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה הסמוכים לאתרים אלו.
בתקופה מורכבת זו, חשוב מתמיד לשמור על האיזון העדין בין צורכי החירום המיידיים לבין ההגנה על הסביבה והמערכות האקולוגיות. הפסקת האש הנוכחית מספקת לנו חלון הזדמנויות חשוב לביצוע סקרי סיכונים מקיפים, לחיזוק מערכי המיגון במתקנים הרגישים ולעדכון תוכניות החירום בהתאם ללקחי החודשים האחרונים. ניסיוננו מלמד כי פגיעה בסביבה בעת משבר עלולה להוביל לנזקים ארוכי טווח שתיקונם מורכב ויקר.
מאת –ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה ובוגרת מחזור ט' של תוכנית ממשק
