האכיפה בנגב מתרחבת: כשצווי הריסה הופכים גם לאתגר בטיחותי בשטח

העלייה בהיקף ההריסות והאכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בנגב מעלה לא רק שאלות של תכנון, משילות והסדרה, אלא גם סוגיות בטיחות מורכבות: עבודות הריסה, פינוי אוכלוסייה, סיכוני חשמל, אבק, ציוד מכני כבד וניהול אירוע בשטח פתוח ומאוכלס

הדיון שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא האכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית בנגב הציג תמונה ברורה: מדינת ישראל מגבירה באופן משמעותי את פעולות האכיפה, הפינוי וההריסה באזור. על פי הנתונים שהוצגו בדיון, בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה של 81% במספר ההריסות והצווים לעומת שלוש השנים שקדמו להן. בשנת 2024 בוצעו 5,231 הריסות וצווים, בשנת 2025 בוצעו 5,742, ובשנת 2026, על בסיס נתוני המחצית הראשונה, ההערכה היא לכ־5,690 הריסות וצווים. (main.knesset.gov.il)

לצד הדיון הציבורי והמשפטי סביב אכיפה, הסדרה, קרקעות מדינה ופתרונות דיור, ישנו היבט נוסף שאינו תמיד מקבל מספיק מקום: בטיחות עבודות ההריסה והפינוי. כאשר מבנה נהרס, בוודאי בשטח פתוח, בלתי מוסדר ולעיתים מאוכלס, מדובר באירוע תפעולי מורכב שדורש תכנון בטיחותי מוקדם, תיאום בין גורמים רבים וניהול סיכונים בזמן אמת.

הריסה אינה רק פעולה הנדסית

הריסת מבנה נתפסת לעיתים כפעולה קצרה: הגעה לשטח, הכנסת כלי מכני כבד ופינוי ההריסות. בפועל, כל הריסה של מבנה, גם אם מדובר במבנה ארעי או בלתי חוקי, מחייבת התייחסות למכלול רחב של סיכונים.

הסיכונים המרכזיים כוללים קריסות לא מבוקרות, פגיעה בעובדים או באזרחים, חיבורי חשמל מאולתרים, צנרת מים, בלוני גז, חלקי מתכת חדים, אבק נשימתי, פסולת בניין, רעש, עומסי חום, תנועת כלי צמ"ה, תנועה של רכבים בסביבת העבודה ונוכחות אפשרית של ילדים, קשישים או בעלי חיים בסמוך לאתר.

פרסום:

כאשר ההריסה מתבצעת במתחמים בלתי מוסדרים, רמת אי הוודאות עולה. לעיתים אין תיק מבנה מסודר, אין תיעוד הנדסי מלא, לא תמיד ברור כיצד המבנה חובר לתשתיות, ולעיתים קיימים תוספות, סככות, גדרות, מחסנים ומבנים סמוכים שלא מופיעים בתוכניות. לכן כל פעולה בשטח מחייבת סקר סיכונים מקדים ולא הסתמכות על מראה חיצוני בלבד.

בין אכיפה למשילות: הצורך בניהול סיכונים

בדיון בוועדת הפנים הוצגה האכיפה כחלק ממאמץ רחב לשמירה על קרקעות המדינה, מניעת פלישות והחזרת שליטה תכנונית באזורי פיתוח עתידיים. בין היישובים והאזורים שבהם בוצע מספר גבוה של צווי הריסה מאז 2022 נמנו פורעה, פזורת שגב שלום מערב, רהט, פזורת אבו קריאנת דרום וביר הדאג'. (main.knesset.gov.il)

מבחינת עולם הבטיחות, המשמעות היא שפעולות האכיפה אינן אירועים נקודתיים בלבד, אלא פעילות מתמשכת, חוזרת ורחבת היקף. ככל שמספר ההריסות עולה, כך גוברת החשיבות של נהלים אחידים, תחקור אירועים, הכשרת עובדים, ניהול קבלני משנה ופיקוח בטיחותי רציף.

פעולת הריסה צריכה להתחיל עוד לפני הגעת הציוד לשטח. יש לוודא ניתוק תשתיות, לסמן אזורי סכנה, לקבוע נתיבי כניסה ויציאה, להגדיר אזור סטרילי סביב כלי העבודה, לוודא שאין אנשים בתוך המבנה או בסביבתו, להיערך לפינוי פסולת ולדאוג לתקשורת ברורה בין מנהל העבודה, מפעיל הכלי, גורמי האכיפה, המשטרה והרשויות האזרחיות.

ציוד מכני כבד בשטח מאוכלס

אחד הסיכונים המרכזיים בהריסות הוא הפעלת ציוד מכני כבד בסביבה שאינה אתר בנייה סגור ומגודר. בניגוד לפרויקט הריסה עירוני מתוכנן, שבו האתר מבודד יחסית, הריסות במרחב פתוח או בפזורה עשויות להתבצע בסמיכות לבתי מגורים, דרכי עפר, ילדים, כלי רכב פרטיים, בעלי חיים ועוברי אורח.

במצב כזה, יש חשיבות גבוהה במיוחד להפרדת תנועת אנשים מתנועת כלים. אין להסתפק בהוראה כללית להתרחק מהאזור. נדרש תיחום ברור, הצבת בעלי תפקידים שמוודאים שאיש אינו נכנס לטווח הסיכון, ושימוש בתקשורת רציפה בין כל הגורמים בשטח.

גם מפעילי הכלים עצמם נדרשים לרמת ערנות גבוהה. שדה הראייה מכלי מכני כבד מוגבל, במיוחד כאשר יש אבק, רעש, תנועה בלתי צפויה או קהל בקרבת מקום. לכן נדרש שילוב של תצפיתנים, סימון שטח, תכנון נתיב תנועה והגדרה ברורה של נקודות עצירה.

חשמל, גז ואסבסט: הסיכונים הסמויים

במבנים בלתי מוסדרים קיימת לעיתים תשתית מאולתרת או בלתי מתועדת. חיבורי חשמל לא תקניים, כבלי הזנה חשופים, גנרטורים, בלוני גז, צנרת מים וחומרים ישנים יכולים להפוך הריסה פשוטה לכאורה לאירוע מסוכן.

לפני הריסה יש לבצע בדיקה מקצועית של חיבורי חשמל וגז, לוודא ניתוק מלא ולמנוע מצב שבו כלי מכני פוגע בכבל חי, במכל גז או בתשתית תת־קרקעית. בנוסף, במבנים ישנים או מאולתרים עשויים להימצא לוחות אסבסט, יריעות, חומרי בידוד, פסולת בניין וחומרים העלולים ליצור סיכון נשימתי בעת שבירה ופיזור אבק.

המשמעות היא שעבודת הריסה אינה יכולה להתנהל רק כמבצע אכיפה. היא צריכה להתנהל גם כעבודת בטיחות לכל דבר, עם בדיקה מקדימה של חומרים, ציוד מגן מתאים לעובדים, שליטה באבק ופינוי פסולת לאתר מורשה.

לא רק העובדים: גם האוכלוסייה בסיכון

אחד הנושאים שעלו בדיון הוא שאלת החלופות למשפחות המפונות. באופוזיציה דרשו להציג פתרונות דיור, רווחה וחלופות למשפחות שביתן נהרס, בעיקר כאשר מדובר בילדים ובמשפחות המתגוררות במקום בפועל. גם אם שאלת החוקיות נמצאת במישור התכנוני והמשפטי, בשטח עצמו מדובר באירוע אנושי מורכב.

מבחינת בטיחות, נוכחות אוכלוסייה במקום מחייבת תכנון רגיש ומדויק. פינוי אנשים מהמבנה, שמירה על מרחק בטוח, מניעת חזרה לאזור ההריסה, טיפול בציוד אישי, שמירה על נתיבי גישה לכוחות חירום ומתן מענה למצבי מצוקה הם חלק בלתי נפרד מניהול אירוע בטוח.

כאשר אירוע הריסה מתנהל בלחץ, מול התנגדות או בתוך קהילה, הסיכון לתאונות עולה. לכן חשוב שהשיח על אכיפה יכלול גם היבטים של תיאום אזרחי, תקשורת מקדימה, נוכחות גורמי רווחה במידת הצורך והיערכות לתרחישים חריגים.

טכנולוגיה, פיקוח ותיעוד

ברשות מקרקעי ישראל ובגופי האכיפה מדגישים בשנים האחרונות את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור פלישות, מעקב אחר בנייה חדשה ושמירה על קרקעות המדינה. שימוש ברחפנים, תצלומי אוויר, מערכות מידע גיאוגרפיות ובקרה דיגיטלית יכול לסייע לא רק באכיפה, אלא גם בבטיחות.

כאשר קיים תיעוד מוקדם של השטח, ניתן להבין טוב יותר את מבנה המתחם, דרכי הגישה, הקרבה לתשתיות, נוכחות מבנים סמוכים וסיכוני שטח. תיעוד כזה מאפשר להכין תוכנית עבודה בטוחה יותר, לצמצם הפתעות ביום ההריסה ולבצע בקרה לאחר האירוע.

בנוסף, תיעוד מסודר של אירועי הריסה יכול לשמש לתחקור בטיחותי: האם התיחום היה מספק, האם הכלים פעלו בצורה נכונה, האם התגלו סיכונים שלא זוהו מראש, האם הייתה פגיעה בתשתיות, והאם נדרש שינוי בנוהל לפעולות עתידיות.

הצורך בנוהל בטיחות ייעודי להריסות אכיפה

העלייה בהיקף האכיפה בנגב מחדדת את הצורך בנוהל בטיחות ייעודי להריסות מבנים במסגרת אכיפה תכנונית. נוהל כזה צריך לכלול לפחות כמה שלבים מרכזיים: סקר סיכונים מוקדם, זיהוי תשתיות, בדיקת חומרים מסוכנים, תיאום בין גופי האכיפה והמשטרה, מינוי אחראי בטיחות בשטח, תיחום האתר, ניהול תנועת כלים, פינוי אוכלוסייה, שליטה באבק, טיפול בפסולת ותחקור לאחר ביצוע.

במקרים שבהם קיימת נוכחות אזרחית משמעותית, יש להוסיף גם היבטים של ניהול קהל, תקשורת עם התושבים, מענה למצבי חירום ותיאום עם גורמי רווחה ורפואה.

סיכום: אכיפה בלי בטיחות עלולה להפוך לסיכון חדש

הנתונים שהוצגו בכנסת מלמדים על הרחבת פעולות האכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית בנגב, כחלק ממדיניות ממשלתית לחיזוק המשילות ושמירה על קרקעות המדינה. אך ככל שהיקף ההריסות גדל, כך גדלה גם האחריות לנהל אותן באופן מקצועי, בטוח ומבוקר.

הריסת מבנה אינה רק פעולה משפטית או הנדסית. היא אירוע שטח מורכב, שבו מעורבים עובדים, כלי צמ"ה, תשתיות, אוכלוסייה אזרחית, פסולת, אבק, עומסי חום ולעיתים גם מתח חברתי. לכן כל מבצע הריסה חייב לכלול חשיבה בטיחותית מלאה, משלב התכנון ועד התחקור.

בסופו של דבר, מדיניות אכיפה אפקטיבית אינה נמדדת רק במספר הצווים שבוצעו או הדונמים שפונו, אלא גם ביכולת לבצע את הפעולות בלי לסכן חיי אדם, בלי לפגוע בעובדים ובלי להפוך את אתר ההריסה עצמו למוקד סיכון חדש.