בשנים האחרונות מתמודדת ישראל עם עלייה בתדירות ובעוצמת אירועי השריפות הפוגעים ביערות, בשטחים פתוחים, במטעים וביישובים. בעוד שחלק מהשריפות נגרמות כתוצאה מרשלנות, תקלות טכניות או תנאי מזג אוויר קיצוניים, חלקן נגרמות כתוצאה מהצתות מכוונות.
הצתה מכוונת שונה מכל אירוע שריפה רגיל. המצית בוחר בדרך כלל את העיתוי שבו תנאי מזג האוויר מסייעים להתפשטות האש – ימים של חום כבד, יובש קיצוני ורוחות חזקות. במקרים רבים המטרה היא לגרום לנזק רחב ככל האפשר, לפגוע ברכוש, בתשתיות, בשטחים חקלאיים ולעיתים אף לסכן חיי אדם.
עבור מנהלי חירום, קב"טים, מנהלי ביטחון ביישובים, מועצות אזוריות ומפעלים, הצתה מכוונת אינה רק אירוע כיבוי אש – אלא תרחיש חירום המחייב היערכות מוקדמת, מניעה וגילוי מהיר.
יצירת אזורי חיץ והפחתת חומרי בעירה
קו ההגנה הראשון מתחיל הרבה לפני הופעת העשן הראשון. צמחייה יבשה, ערימות גזם, מחסנים פתוחים וחומרים דליקים בקרבת מבנים עלולים להפוך כל הצתה קטנה לאירוע רחב היקף.
מומלץ ליצור אזורי חיץ נקיים מצמחייה סביב מבנים, מתקנים חיוניים, מאגרי דלק, לולים, רפתות ומתקנים חקלאיים. כמו כן יש להקפיד על גיזום שוטף, פינוי פסולת צמחית וניקוי שטחים הסמוכים לגדרות היישוב.
מערכות גילוי מוקדם ותצפית
ככל שהשריפה מתגלה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לבלום אותה לפני שתתפתח לאירוע משמעותי.
מצלמות אבטחה, מצלמות תרמיות, מערכות אנליטיקה מבוססות בינה מלאכותית וחיישני עשן בשטחים רגישים יכולים לספק התרעה בשלב מוקדם. מערכות מתקדמות אף מסוגלות לזהות תנועה חריגה, שוטטות ליד גדרות או מוקדי חום חריגים עוד לפני הופעת להבות גלויות.
ביישובים גדולים ובמועצות אזוריות ניתן לשלב גם רחפנים ומגדלי תצפית לצורך סריקה תקופתית של אזורי סיכון.
סיורים יזומים בתקופות סיכון גבוה
במהלך גלי חום, ימי שרב או תקופות של רוחות חזקות, מומלץ לתגבר סיורי ביטחון ותצפית.
סיורים רגליים או רכובים לאורך קווי התפר, אזורי החורש, השטחים החקלאיים וגבולות היישוב מאפשרים לזהות פעילות חשודה, מוקדי עשן ראשוניים או מפגעים העלולים להגביר את הסיכון להתלקחות.
שיתוף פעולה אזורי
שריפה אינה מכירה בגבולות מוניציפליים. אירוע שמתחיל ביער, בשטח פתוח או ביישוב סמוך עלול להגיע בתוך דקות גם ליישוב השכן.
לכן חשוב לקיים קשר שוטף בין קב"טים, מנהלי חירום, חקלאים, צוותי כוננות וגורמי הביטחון וההצלה באזור. רשת תקשורת יעילה והעברת התרעות בזמן אמת עשויות להעניק יתרון משמעותי בהתמודדות עם האירוע.
בנוסף, מומלץ לקיים תיאום מוקדם עם שירותי הכבאות וההצלה, כולל היכרות עם דרכי הגישה, מקורות המים, ברזי הכיבוי ונקודות רגישות ביישוב.
העובדים והתושבים – קו ההגנה הראשון
במקרים רבים מי שמזהה ראשון את הסכנה הוא דווקא תושב, עובד תחזוקה, חקלאי או איש צוות מקומי.
הדרכות תקופתיות והעלאת מודעות יכולות לסייע בזיהוי סימנים מחשידים כגון חדירה לאזורים סגורים, ניסיונות הצתה, אחסון חומרים דליקים במקומות חריגים או עשן המתפתח בשטח פתוח.
דיווח מהיר על כל אירוע חריג עשוי למנוע אסון רחב היקף.
סיכום
עונת השריפות בישראל מחייבת היערכות רחבה הכוללת מניעה, גילוי מוקדם, שיתוף פעולה ותגובה מהירה. לצד הסיכונים הנובעים ממזג אוויר קיצוני או מרשלנות, אין להתעלם גם מאפשרות של הצתות מכוונות.
ככל שהיישוב, המפעל או המועצה יהיו ערוכים יותר מראש – באמצעות אזורי חיץ, מערכות גילוי, סיורים, שיתוף פעולה אזורי והגברת המודעות – כך יגדל הסיכוי למנוע את השריפה הבאה או לפחות לצמצם משמעותית את נזקיה.
