״220 אירועי אש בשבת האחרונה״
סגן נציב כבאות והצלה, טפסר רונן מכטייב: ״רק בשבת האחרונה טיפלנו ב־220 אירועים. לפני שלוש שנים היקף האירועים השנתי עמד על כ־100 אלף. בשנה החולפת עברנו את רף ה־160 אלף אירועים, ואנחנו צפויים להגיע ל־200 אלף תוך שנה-שנתיים. מדובר בזינוק דרמטי שמעיד על שינוי אקלימי, גידול באיומים – אך גם על פערים קשים במוכנות.”
לצד העלייה בכמות האירועים, נרשמה גם עלייה משמעותית בעוצמת השריפות.
לדברי מכטייב, “בשבועיים האחרונים נשרפו בישראל כ־30 אלף דונם – יותר מבאסון הכרמל ב־2010, שבו נשרפו כ־25 אלף דונם. בזכות פעולתם של לוחמי האש נמנע אסון, אך במצב הנוכחי – אין לנו פריבילגיה להמתין”.
“אנחנו מגיעים מאוחר מדי – ועם פחות מדי”
במהלך הדיון הוצגו גם נתונים קשים על זמני התגובה, אשר משפיעים ישירות על יכולת ההצלה.
“בתרחישי הייחוס תכננו להגיע לכל אירוע תוך 7–9 דקות. כיום, בממוצע, אנחנו מגיעים לשטחים פתוחים תוך 14 דקות”, התריע סגן הנציב. “ככל שהתגובה מתעכבת – כך האש מתפשטת מהר יותר. מדובר בפער קריטי להצלת חיים”.
מכטייב הסביר כי בעבר קצב התפשטות האש עמד על 20–27 דקות. כיום, בשל שינויי האקלים, מדובר ב־4–7 דקות בלבד. ״השרידות של אזרחים במוקדי האש צנחה. רמות הרעלים באוויר עלו פי 200. כשאנחנו מאחרים – הסיכוי להציל חיים כמעט אפסי.”
“אין מספיק לוחמי אש – אין מספיק תחנות”
בעיית כוח האדם נחשפה אף היא בדיון: יחס לוחם אש לאזרח בישראל עומד על 1:4,500 – פי ארבע מהמקובל בעולם (1:1,000). לדברי מכטייב, “מדובר בפער בלתי סביר. אין מספיק לוחמים כדי לתת מענה לעלייה בכמות ובחומרת האירועים, וזה שוחק את הכוח הקיים”.
גם פריסת תחנות הכיבוי אינה מספקת. ״חסרות 31 תחנות ברחבי הארץ. בלי תחנות נוספות – לא נוכל להגיע בזמן. זו משוואה פשוטה: אין תחנות – אין תגובה.”
שינוי האקלים משנה את כללי המשחק
דבריו של מכטייב חזרו שוב ושוב לשינוי האקלים כתופעה שמשבשת את עונות השנה ואת תדירות ימי הקיצון. ״אם בעבר התמודדנו עם שבעה ימי קיצון בשנה, היום אנחנו מדברים על 30–40 ימים. למעשה, אין יותר ‘עונת שריפות’ – המערך דרוך כל השנה.” כמו כן, הדגיש כי תרחישי הייחוס השתנו. ״היום אנחנו נערכים לשלושה אירועי ענק במקביל, לא רק אחד. זו כבר לא חריגה – זו השגרה.”
המשרד לביטחון לאומי: יש התקדמות, אך יש גם פערים
מירי שמואלי, המשנה למנכ”ל המשרד לביטחון לאומי, שהשתתפה בדיון, אישרה כי המשרד השקיע תקציבים משמעותיים בהתעצמות ורכש. "אם מסתכלים על הנתונים היבשים, בתקציב המקורי בשנת 22 עמדנו על 1.42 מיליארד, 23 על 1.41 מיליארד, בשנת 24 על 1.54 מיליארד, וב-25 התקציב עלה משמעותית ואנחנו על 1.779 מיליארד. סה"כ עליה של 238 מיליון שקל בין 24 ל-25".״המערך הוכיח את עצמו באירועים האחרונים, אך נוכח תרחיש חמור יותר – הפערים עדיין קיימים.” היא ציינה כי תהליך רכישת מסוקי ‘בלק-הוק’ מתקדם, כולל שני מסוקים נוספים שבדרך – אך הבהירה כי הספקתם אינה מיידית:
״זה לא עניין של חודשים. מדובר בהליך ממושך, ויש מדינות נוספות שממתינות.” לגבי תוכנית הקמת אזורי החיץ, שנועדה לצמצם את התפשטות האש, הודתה: ״הקצב איטי מדי. נדרש להגביר את הפעילות באופן מיידי.”
האוצר: יש תקציב – צריך לייעד אותו נכון
במשרד האוצר השיבו כי תקציב מערך הכבאות עלה משמעותית בשנים האחרונות, וכי המשרד לביטחון לאומי קיבל תוספות תקציביות משמעותיות, בהן יוכל להשתמש לצורכי שירותי הכבאות. יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני, סיכם את הדיון בקריאה לממשלה לקחת אחריות ולהקצות משאבים מיידיים למערך: שמתי את הנושא הזה על סדר היום כי לאחר השריפות האחרונות נראה היה שהמדינה מאבדת שליטה. אנחנו לא יכולים לחכות לאסון הבא. לוחמי האש עושים עבודת קודש – ואנחנו חייבים לתת להם את הכלים לעשות זאת גם מחר.”
