פיקוד העורף הסיר את ההנחיה להשתמש במיגוניות פתוחות – ללא תיאום, ללא הודעה, ובעיקר: ללא מענה חלופי עבור אלפי תושבים
במהלך מלחמת חרבות ברזל הוצבו ברחבי הצפון מיגוניות רבות – מבני בטון פתוחים שנועדו לשמש כמענה מיידי לאזרחים במקרה של ירי רקטות מחיזבאללה. במשך חודשים ארוכים הן נתפסו בעיני הציבור והנהגות הרשויות כמענה יעיל בשטח, בייחוד עבור תושבים ללא ממ"ד או מקלט זמין.
אלא שכעת מתברר: בפיקוד העורף התקבלה החלטה שקטה להסיר את ההנחיה להשתמש במיגוניות הפתוחות – זאת בעקבות הערכת מצב חדשה לנוכח איום הטילים הבליסטיים מאיראן. למרות שהאיום השתנה מהותית, לא נמסרה על כך הודעה פומבית לציבור או לרשויות המקומיות, והבלבול בשטח גובר.
עכו: סרטוני אזהרה ונעילת מיגוניות
ראש עיריית עכו, עמיחי בן שלוש, היה מהראשונים להבין את חומרת השינוי. הוא הפיץ סרטונים רשמיים לתושבי העיר – בשיתוף קצין בכיר בפיקוד העורף וקצין הסברה מקומי – בהם הזהיר מהסתמכות על מיגוניות פתוחות, ואף פתח בתהליך נעילתם. עבור תושבים בעיר העתיקה, אזור ללא מיגון ביתי מינימלי, זו הייתה מכה קשה.
“אין לאף אחד פה לאן ללכת חוץ מהמיגוניות האלו, ועכשיו סגרו לנו אותן”, התרעם השייח' מוחמד סאלם. “אם הן לא תקניות – שיביאו דלתות הדף, או שישימו מקלטים ניידים כמו במרכז. למה רק אצלנו סגרו ולא בשאר העיר?”.
הרשויות זועמות: "לא עדכנו אותנו. זה מחדל"
המהלך הלא מתואם היכה גלים גם ברשויות אחרות. משה דוידוביץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש מועצת מטה אשר, אמר:
"אף אחד לא הודיע לנו שהתושבים לא אמורים להשתמש במיגוניות. ברוב היישובים אין מיגון ביתי, והמיגוניות נחשבו פתרון לגיטימי. אם הן מהוות סכנה – זה פשע לא ליידע אותנו. זו הפקרות. הן עלולות להפוך למלכודות מוות".
גם ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, ביטא תסכול עמוק:
"אנחנו ממשיכים לפזר מיגוניות ברחבי העיר – רק היום הצבנו מיגוניות בשכונת יובלים ולעובדי אגף שיפור פני העיר. אף אחד לא הנחה אותנו שהן מסוכנות. בין לשכב על הרצפה לבין לעמוד במיגונית – ברור מה עדיף. אם זה לא נכון – מדוע לא נאמר דבר?".
מנגד, מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית, נשמע נחרץ:
"המיגוניות האלו הן מלכודת מוות. לא קיבלנו הנחיה רשמית, אבל אנחנו צריכים לפחות לשים סימוני אזהרה כדי להתריע בפני הציבור".
במרכז: מיגוניות מתקדמות – בצפון: הזנחה
בזמן שבצפון גוברת תחושת ההפקרה, במרכז הארץ פועלים אחרת: מוצבות עשרות מיגוניות תקניות מדגם "ארבל" – מבני בטון עם דלתות פלדה סגורות המותאמים להגנה מפני הדף ורסיסים – בפרט מפני טילים בליסטיים.
"מדוע לתושבי המרכז מגיע מיגון מתקדם, ואנחנו בצפון – שקרובים יותר לאיום – מקבלים הנחיה סמויה להתרחק מהמיגון הקיים?" שואל בכעס אחד מראשי היישובים.
תגובת צה"ל: "הדף מטילים בליסטיים מסוכן במיוחד"
מדובר צה"ל נמסר:
“המיגוניות אינן מיועדות להגנה מפני הדף חזק כמו זה שיוצרים טילים בליסטיים. אם אין אפשרות להגיע למרחב מוגן תקני כמו ממ"ד, מקלט או מחסה ציבורי מאושר, ניתן להשתמש במיגונית – אך לא לעמוד בפתח. אם יש דלת הדף – יש לסגור אותה”.
מקורות בפיקוד העורף מודים: העדיפות בעת איום בליסטי היא להימצא בתוך חלל פנימי או מקלט, גם אם מדובר בחדר מדרגות פשוט – ולא במיגונית פתוחה ברחוב.
תמונת מצב: נתק בין הפיקוד לרשויות – והציבור משלם
הפערים בין האיום בשטח לבין ההיערכות בפועל מדאיגים: הצבא שינה את הערכת האיום – אך לא טרח להעביר את המידע לרשויות האזרחיות או לתושבים עצמם. בינתיים, המיגוניות הפתוחות נותרות בשטח, לעיתים נעולות, לעיתים פתוחות – אך כולן מלוות בחוסר ודאות.
השאלה שנשארת פתוחה: האם מדינת ישראל ערוכה להגן באמת על אזרחיה – או שהיא ממשיכה לתת תחושת ביטחון שקרית, גם כשמסתתרת מאחוריה סכנה מוחשית?
