ועדת הכלכלה קוראת להרחיב את הפיילוט הממשלתי לפיצוי עסקים המאוימים בידי ארגוני פשיעה, לבחון פיצוי רטרואקטיבי ולהבטיח כיסוי ביטוחי גם למי שבחרו להתלונן במשטרה. ח"כ אביגדור ליברמן: "המדינה חייבת להיכנס לתמונה כבר מהאיום הראשון".
תופעת הפרוטקשן הפכה בשנים האחרונות לאחד מאיומי הסיכון המשמעותיים ביותר על המגזר העסקי בישראל. מעבר לנזק הישיר הנגרם לעסקים שנפגעים מהצתות, ונדליזם או אלימות, החשש מפני תגובת ארגוני הפשיעה מרתיע בעלי עסקים רבים מהגשת תלונה למשטרה ומחליש את יכולת האכיפה של המדינה.
על רקע זה קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת את הדיון החמישי בנושא הפיצוי והביטוח לעסקים הנפגעים מפרוטקשן. במרכז הדיון עמד הפיילוט הממשלתי החדש לפיצוי עסקים שנפגעו מנזקי זדון, אך חברי הכנסת והמשתתפים הבהירו כי מדובר רק בצעד ראשון בדרך להתמודדות עם אחת מתופעות הפשיעה הכלכלית החמורות בישראל.
לא רק פיצוי – גם יצירת תמריץ להתלונן
את הדיון ניהל ח"כ אביגדור ליברמן, שמילא את מקומו של יו"ר ועדת הכלכלה.
לדבריו, המדינה אינה יכולה להסתפק בפיצוי לאחר שהנזק כבר נגרם, אלא חייבת להעניק רשת ביטחון כבר מהרגע שבו בעל העסק בוחר להתייצב מול ארגון הפשיעה ולהגיש תלונה.
פרסום:
"האדם שהגיש תלונה הוא אזרח שומר חוק שלא התקפל מול האיומים ולא אפשר לארגון פשיעה לסחוט קורבנות נוספים", אמר ליברמן. "אם המדינה לא תעמוד לצדו כבר מהאיום הראשון, היא למעשה מחזקת את העבריינים ומחלישה את מי שבוחר לשתף פעולה עם רשויות האכיפה."
פיילוט ממשלתי – אך לתקופה מוגבלת
נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, אביגיל פלג, הציגה את החלטת הממשלה, שבמסגרתה יופעל למשך שישה חודשים פיילוט לפיצוי בעלי עסקים שנפגעו מנזקי זדון ולא היו מבוטחים מפני נזקים מסוג זה, בתנאי שהגישו תלונה למשטרה.
אולם חברי הוועדה העלו מיד את שאלת העסקים שכבר נפגעו בעבר.
ליברמן ביקש לבחון החלת פיצוי רטרואקטיבי לפחות על מקרים שאירעו מתחילת שנת 2026, אך באוצר הסבירו כי קיימים קשיים משפטיים ומעשיים בהערכת נזקים שכבר תוקנו ובמתן פיצוי בדיעבד. עם זאת, הנושא צפוי להיבחן במסגרת הערות הציבור.
הסיכון החדש: מתלוננים ומאבדים את הביטוח
אחת הסוגיות המדאיגות ביותר שעלו בדיון נוגעת לעסקים שמדווחים למשטרה על איומי סחיטה עוד לפני שנגרם להם נזק.
ח"כ עודד פורר התריע כי עצם הגשת התלונה עלולה לגרום לחברות הביטוח לראות בעסק "בעל סיכון גבוה" ולהימנע מהענקת כיסוי ביטוחי.
ליברמן הגדיר את המצב כבלתי מתקבל על הדעת. "בעל עסק שפנה למשטרה לא יכול למצוא את עצמו ללא הגנה ביטוחית דווקא משום שפעל כחוק," אמר.
גם נציגת המשרד לביטחון לאומי, שרית נשיא, הודתה כי מדובר באחד החסמים המרכזיים להגשת תלונות. לדבריה, המשרד פועל להקמת מנהלת ייעודית שתוביל את המאבק בתופעת הפרוטקשן ותסייע לעסקים מאוימים.
חברות הביטוח: אי אפשר לגלגל את כל הסיכון אלינו
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, הבהיר כי חברות הביטוח מנהלות שיח עם משרד האוצר, אך אינן יכולות לשאת לבדן בסיכון גבוה כמעט ודאי של פגיעה פלילית.
גם נציג לשכת סוכני הביטוח, מאיר רוטברג, קרא למדינה להיכנס לתמונה ולהעניק ערבות או מנגנון ביטוחי משלים במקרים שבהם חברות הביטוח אינן מסוגלות לספק כיסוי מלא לעסקים המאוימים.
הנזק אינו מסתכם ברכוש
במהלך הדיון נשמעו גם עדויות של בעלי עסקים שנפגעו מפרוטקשן.
משה סגל, בעל חברת הסעות שהאוטובוסים שלה הוצתו במסגרת ניסיונות סחיטה, הדגיש כי הפגיעה אינה מסתיימת בעלות החלפת הרכוש.
"כל אוטובוס כזה אמור להכניס בין 70 ל־80 אלף שקל בחודש", סיפר. "מעבר לנזק הישיר יש אובדן הכנסות, פגיעה בלקוחות ובפעילות העסקית. אי אפשר להסתפק בפיצוי על מה שנשרף."
גם יו"ר ארגון חברות ההסעה, ניסים סרוסי, בירך על עצם קיום הפיילוט, אך הזהיר כי פתרון זמני לחצי שנה אינו מספק ודאות אמיתית לעסקים. "מי שמקבל איום היום רוצה לדעת שיש לו גב גם בעוד שנה, לא רק בעוד שישה חודשים."
פרוטקשן – גם בעיית ניהול סיכונים
מפקד יחידת הפרוטקשן בדרום בלהב 433, ישראל חזן, ציין כי סוגיית הביטוח עולה כמעט בכל מפגש עם בעלי עסקים שנפגעו או מאוימים.
לדבריו, בדרום התפתחה במקרים מסוימים תופעה שבה חברות שמירה פועלות לכאורה כחוק, אך בפועל מציעות לבעלי עסקים "שקט תעשייתי" תמורת תשלום קבוע – מודל שממחיש עד כמה הפכה הסחיטה לחלק ממנגנון כלכלי עברייני.
חזן קרא לבעלי עסקים שלא להיכנע לאיומים ולפנות למשטרה, גם באופן דיסקרטי, כדי לאפשר לרשויות לפעול נגד ארגוני הפשיעה.
מפריצת חלון לניהול סיכון לאומי
הדיון בוועדת הכלכלה ממחיש כי פרוטקשן כבר אינו נתפס רק כעבירת רכוש או בעיית אכיפה. מדובר בסיכון מערכתי המשפיע על היכולת לנהל עסקים, למשוך השקעות ולשמור על חוסנה הכלכלי של המדינה.
ככל שבעלי עסקים יחששו יותר להתלונן מחשש לאבד את הביטוח או להישאר ללא פיצוי, כך יתחזק כוחם של ארגוני הפשיעה.
לכן, לצד פעילות המשטרה והאכיפה, הולכת ומתחזקת ההבנה כי נדרש מודל לאומי שיכלול פיצוי, ביטוח, הגנה וליווי לעסקים המאוימים. רק שילוב של כלים אלה עשוי לשבור את מעגל הפחד ולהחזיר את האחריות לביטחון העסקי לידיה של המדינה.
