גשם קיצוני של שעה אחת יכול להפוך חניון תת־קרקעי, פיר מעלית או חדר חשמל לאירוע חירום. משאבה שלא הופעלה חודשים, קולטן סתום או גנרטור המותקן במקום הלא נכון עלולים להיות ההבדל בין אירוע מקומי לנזק של מיליוני שקלים. לפני הגשם המשמעותי הראשון – אלה המערכות שכדאי לבדוק.
בישראל אין צורך בחורף ארוך כדי לגרום להצפה משמעותית. לעיתים מספיק פרק גשם קצר ואינטנסיבי, במיוחד כאשר כמויות גדולות של מים מגיעות בתוך דקות למערכת ניקוז שאינה מסוגלת לקלוט אותן.
במבנים עירוניים, מרכזים מסחריים, בתי מלון, בתי חולים, מגדלי משרדים ובנייני מגורים, אחד האזורים הרגישים ביותר הוא דווקא המקום שאינו נראה מהרחוב – החניון התת־קרקעי.
שם נמצאים לא פעם חדרי חשמל, לוחות, מערכות תקשורת, משאבות, מערכות גילוי וכיבוי אש, פירי מעליות, מחסנים ולעיתים גם גנרטורים ומערכות חיוניות אחרות.
כאשר המים מגיעים אליהם, הבעיה כבר אינה רק רכב שנרטב.
פרסום:
מדובר באירוע בטיחותי ותפעולי שעלול להשבית בניין שלם.
האויב האמיתי הוא לא תמיד כמות הגשם
כאשר מדברים על הצפות, הנטייה היא לחשוב על כמות המשקעים.
אבל במבנה עצמו, פעמים רבות הסיבה לנזק חמורה הרבה יותר ופשוטה הרבה יותר: מערכת שלא תוחזקה.
עלה אחד, שקית ניילון, בוץ שהצטבר בקולטן או משאבת ניקוז שלא הופעלה במשך חודשים יכולים לצמצם משמעותית את כושר הניקוז.
הבעיה מחמירה כאשר מי הרחוב מתחילים לזרום לכיוון רמפת הכניסה לחניון.
רמפה של חניון היא למעשה מסלול נוח מאוד למים. אם מפלס הרחוב עולה והניקוז אינו עומד בקצב, כמויות גדולות של מים יכולות לזרום בתוך זמן קצר אל המפלסים הנמוכים ביותר.
לכן ההיערכות צריכה להתבסס על הנחה פשוטה:
לא רק כיצד מנקזים מים מתוך החניון – אלא כיצד מונעים מהם להיכנס אליו מלכתחילה.
משאבת הניקוז: המערכת שכולם סומכים עליה ואף אחד לא רואה
במרתפים ובחניונים רבים מותקן בור ניקוז שאליו מתנקזים המים, וממנו הם נשאבים באמצעות משאבה.
זו מערכת פשוטה יחסית, אך באירוע הצפה היא יכולה להיות אחת המערכות החשובות ביותר בבניין.
השאלה אינה רק האם קיימת משאבה.
צריך לבדוק:
האם היא אכן עובדת?
האם המצוף או חיישן המפלס תקינים?
האם קו הסניקה פתוח?
האם קיימת משאבה נוספת לגיבוי?
מה קורה במקרה של הפסקת חשמל?
והאם מערכת הבקרה שולחת התראה כאשר מפלס המים עולה?
משאבה שהופעלה בפעם האחרונה בחורף הקודם אינה משאבה שניתן להניח שתפעל בחורף הנוכחי.
בדיקה אמיתית צריכה לכלול הפעלה בפועל, ולא רק הסתכלות על לוח הבקרה.
ומה קורה אם החשמל נופל?
כאן נמצאת אחת מנקודות התורפה המשמעותיות.
סערה והצפה עלולות להתרחש יחד עם הפסקת חשמל – בדיוק כאשר המשאבות נדרשות לעבוד במלוא התפוקה.
אם משאבת הניקוז תלויה רק ברשת החשמל הרגילה ואין לה מקור אספקה חלופי מתאים, היא עלולה להפסיק לעבוד ברגע הקריטי ביותר.
במבנים שבהם קיימת מערכת חשמל לשעת חירום, יש לבדוק מראש אילו מערכות באמת מחוברות אליה.
עצם קיומו של גנרטור בבניין אינו אומר שמשאבות הניקוז יקבלו ממנו חשמל.
זו צריכה להיות שאלה מפורשת במסגרת בדיקת החורף.
חדר החשמל הוא קו אדום
מים וחשמל הם שילוב מסוכן במיוחד.
חדירת מים לחדרי חשמל, לוחות, שנאים, ארונות פיקוד או תעלות כבלים יכולה ליצור סכנת התחשמלות, לגרום לקצרים ולהשבית מערכות חיוניות בבניין.
לכן חדרי חשמל הנמצאים במפלסים נמוכים צריכים לקבל תשומת לב מיוחדת.
יש לבחון את מסלולי חדירת המים האפשריים: דלתות, פתחים, מעברי כבלים וצנרת, תעלות ונקודות נמוכות ברצפה.
במקרה שכבר קיימת הצפה באזור שבו מצויות מערכות חשמל, אין להיכנס למים בניסיון "להציל ציוד".
ניתוק וטיפול במערכות חשמל צריכים להתבצע באופן בטוח ובהתאם למצב על ידי בעלי המקצוע המתאימים.
חדר חשמל מוצף הוא בראש ובראשונה סכנת חיים – ורק אחר כך נזק לציוד.
המעלית עלולה להפוך למלכודת
פיר מעלית הוא אחד המקומות הנמוכים במבנה ולכן הוא עלול להפוך לנקודת הצטברות מים.
כאשר קיימת הצפה או חשש ממשי להצפה, אין להשתמש במעליות היורדות לחניון או למפלסים שמתחת לפני הקרקע.
מלבד הסיכון להשבתת המעלית ולנזק למערכותיה, קיימת סכנה חמורה יותר: אנשים עלולים להילכד כאשר המים ממשיכים לעלות.
לכן נוהל החירום של המבנה צריך לכלול גם את המעליות:
מי משבית אותן במקרה הצורך?
כיצד מונעים מדיירים או מבקרים לרדת באמצעותן לחניון?
ומי מקבל את ההחלטה כאשר מתקבלת התרעה על הצפה?
כדאי לדעת על ההצפה לפני שרואים אותה במצלמות
אחת ההתפתחויות החשובות בניהול מבנים היא המעבר מתגובה לאחר האירוע לגילוי מוקדם.
חיישני מפלס מים יכולים להיות מותקנים בבורות ניקוז ובנקודות אסטרטגיות ולספק התרעה כאשר המפלס מתחיל לעלות.
ניתן לחבר אותם למערכת ניהול המבנה – BMS – או למערכת התראות אחרת.
במקום שמנהל האחזקה יקבל טלפון משומר שאומר "יש מים בקומה מינוס 2", ניתן לקבל התרעה כבר כאשר בור הניקוז מתקרב למפלס חריג.
התרעה מוקדמת יכולה לאפשר לבדוק את המשאבה, להזמין צוות מתאים ולחסום את הירידה לחניון עוד לפני שהאירוע יוצא משליטה.
במבנים רגישים במיוחד ניתן לשלב מספר אמצעים: חיישני מפלס, מצלמות, התרעת תקלה במשאבות וניטור אספקת החשמל.
ומה לגבי מחסומי הצפה?
בכניסות לחניונים הנמצאים באזורים מועדים להצפות ניתן לשקול גם אמצעים שנועדו למנוע או לעכב את חדירת המים.
אלה יכולים לכלול מחסומי הצפה ניידים או קבועים ופתרונות הנדסיים אחרים בהתאם למבנה ולרמת הסיכון.
אלא שגם כאן הציוד לבדו אינו מספיק.
מחסום המאוחסן במחסן ואיש אינו יודע כיצד להרכיב אותו בזמן אמת הוא פתרון חלקי מאוד.
צריך לקבוע מראש:
מי מתקין אותו?
באיזו נקודה?
באיזה שלב מחליטים לסגור את החניון?
וכמה זמן נדרש להציב אותו?
נוהל שלא תורגל הוא לעיתים קרובות נוהל שלא יעבוד בזמן חירום.
לא לרדת "רק כדי להזיז את הרכב"
אחת הטעויות המסוכנות באירוע הצפה היא ניסיון להגיע לחניון כדי להציל מכונית.
כאשר מים כבר מתחילים לזרום לתוך מפלס תת־קרקעי, אין לדעת כמה מהר הם יעלו ומה עוצמת הזרימה שתתפתח.
הסיכון לרכב אינו מצדיק סיכון לחיי אדם.
בעת הצפה או כאשר קיימת הנחיה של גורמי החירום, יש להימנע מכניסה לחניונים ולמפלסים שמתחת לפני הקרקע.
רכב ניתן להחליף.
חיים לא.
עשר בדיקות שכדאי לבצע לפני החורף
מנהל מבנה מקצועי אינו צריך לחכות לתחזית של סערה כדי להתחיל להתכונן.
לפני הגשם המשמעותי הראשון כדאי לבצע לפחות את הבדיקות הבאות:
- לנקות קולטנים, תעלות ניקוז ובורות.
- להפעיל בפועל את משאבות הניקוז ולוודא שהן שואבות.
- לבדוק משאבות גיבוי ומנגנוני הפעלה אוטומטיים.
- לוודא מה קורה למשאבות במקרה של הפסקת חשמל.
- לבדוק חיישני מפלס ומערכות התראה.
- למפות חדרי חשמל וציוד קריטי הנמצאים בסיכון לחדירת מים.
- לבדוק את אזור רמפת הכניסה לחניון ואת מסלול זרימת מי הרחוב.
- לוודא שקיימת דרך מהירה לחסום כניסה של אנשים ורכבים לחניון.
- לקבוע נוהל ברור להשבתת מעליות במקרה של סכנת הצפה.
- לוודא שכל צוותי האחזקה, הביטחון והניהול יודעים מי עושה מה באירוע חירום.
להצפה יש גם "יום שאחרי"
לאחר ירידת המים, הפיתוי הוא להפעיל מיד את כל המערכות ולחזור לשגרה.
אבל ציוד חשמלי שהיה במגע עם מים אינו בהכרח בטוח להפעלה רק משום שהתייבש מבחוץ.
גם מעליות, מערכות בקרה, מנועים, משאבות, חיישנים ולוחות עלולים להיפגע.
לפני החזרת מערכות שנפגעו לשימוש יש לבצע את הבדיקות המקצועיות המתאימות.
גם את מערכות הבטיחות עצמן צריך לבדוק. ייתכן שהבניין שרד את ההצפה, אבל גלאים, מערכות כיבוי, מערכות תקשורת או ציוד חירום נפגעו במהלכה.
החורף מתחיל הרבה לפני שיורדת הטיפה הראשונה
הצפה היא אחד מאירועי החירום שבהם דקות בודדות יכולות לשנות את התוצאה.
כאשר המים כבר זורמים במורד רמפת החניון, האפשרויות של מנהל המבנה מצטמצמות במהירות.
לעומת זאת, ניקוי קולטן, בדיקת משאבה, התקנת חיישן או הכנת נוהל חירום הן פעולות פשוטות יחסית כאשר הן נעשות מראש.
היערכות טובה לחורף אינה מתחילה כאשר החזאי מודיע על מערכת גשם חריגה.
היא מתחילה ביום יבש – כשהחניון עדיין יבש, המשאבות נגישות ויש זמן לבדוק שהכול באמת עובד.
