באגודה מסבירים כי המוח ממשיך להתפתח עד גיל 25, וכי חשיפה לניקוטין בתקופה זו עלולה להשפיע על תפקודים קוגניטיביים ועל יכולות הלמידה והזיכרון. עוד מציינים באגודה כי התמכרות היא תהליך של למידה, ולכן מתבגרים עשויים להיות פגיעים יותר להתמכרות בהשוואה למבוגרים.
על רקע זה, חוקרים מאוניברסיטת גטבורג בשוודיה בחנו לאחרונה בשני מחקרים את הקשר בין שימוש במוצרי טבק וניקוטין לבין בריאות הנפש בקרב בני נוער.
מחקר ראשון: החמרה בתסמינים פסיכוסומטיים
במחקר הראשון השתתפו 1,592 בני נוער בשוודיה, שנמצאו במעקב מגיל 12–13 ועד גיל 17. המשתתפים מילאו שאלונים מדי שנתיים ודיווחו על שימוש בסיגריות ובשקיקי טבק (סנוס), וכן על תסמינים פסיכוסומטיים כמו קשיי ריכוז, בעיות שינה, שינויים בתיאבון, כאבי ראש ובטן, סחרחורת ומצב רוח ירוד.
לפי ממצאי המחקר, התחלת השימוש במוצרים אלה הייתה קשורה להחמרה בתסמינים לאורך זמן, בעיקר בקרב נערות. בגיל 17 נמצא גם קשר בין שימוש במוצרי טבק לבין תסמיני דיכאון ומחשבות אובדניות.
מחקר שני: עלייה בתסמיני חרדה ודיכאון
המחקר השני כלל 2,978 משתתפים בגילי 17–19. המשתתפים נשאלו על שימוש בטבק, סיגריות אלקטרוניות ושקיקי ניקוטין. נמצא כי שימוש בלעדי במוצרי ניקוטין, גם ללא טבק, היה קשור לעלייה של 54% בסיכון לתסמיני חרדה, כ־43% בתסמיני דיכאון וכ־66% במצוקה נפשית כללית.
משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן הסביר כי: "רוב המעשנים בישראל התחילו לעשן לפני גיל 18 והמחקרים החדשים מצטרפים למציאות שבה הרצון להשתלב חברתית מנוצלים לעיתים על ידי חברות הטבק והניקוטין, המכוונות את מוצריהן ובעיקר סיגריות אלקטרוניות עם ריחות מתוקים לקהל צעיר ופגיע."
עוד הוסיף מנכ"ל האגודה כי: "על הכנסת החדשה שתיבחר באוקטובר להמשיך ולחוקק חוקים למען בריאות הילדים והנוער שלנו ולאסור לחלוטין שימוש בטעמים וריחות מתוקים ומפתים בכל מוצרי העישון (ולהשאיר בישראל רק טעם טבק טבעי).
על פי הנתונים המעודכנים שלנו לשנת 2026 תופעת העישון בקרב צעירים התגברה באופן מדאיג. המאבק בעישון הוא יעד לאומי וחייב להתבטא בעוד צעדים של חקיקה, העלאת מיסוי, הסברה ואכיפה נמרצת".
המחקר הראשון פורסם ב־30 ביוני 2026 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research, והמחקר השני פורסם ב־22 במאי 2026 בכתב העת Tobacco Use Insights. שני המחקרים תורגמו והונגשו לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לקראת החזרה ללימודים.
שקיקי ניקוטין
האגודה למלחמה בסרטן פרסמה לאחרונה גם סקירה מדעית בנושא שקיקי ניקוטין, המוצרים המונחים בין השפה לחניכיים ומשחררים ניקוטין דרך רירית הפה. לפיה, המוצר הפך פופולרי בקרב מתבגרים וצעירים במדינות שונות, כאשר השיווק כולל בין היתר טעמים מתוקים ופירותיים. באגודה מזהירים כי בניגוד לתפיסה שלפיה מדובר בחלופה "בטוחה" לעישון, השקיקים עלולים לגרום לנזקים בריאותיים. לפי הממצאים, חלק מהשקיקים מכילים ריכוזי ניקוטין של עד 50 מ"ג לשקיק. עוד עולה כי שימוש ממושך נקשר לדלקת ולגירוי של רירית הפה, נגעים בחניכיים, עקה חמצונית, רעילות תאית ונזקים נוספים. בניתוח כימי זוהו כ־186 רכיבים, בהם מתכות כבדות וחומרים רעילים.
הסקירה פורסמה באפריל 2026 בכתב העת The Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences ותורגמה והונגשה לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לפי נתוני האגודה, כ־5% מצעירי ישראל התנסו בשקיקי ניקוטין, לעיתים לצד שימוש במוצרי עישון אחרים.
קמפיין חדש נגד עישון
במקביל, האגודה למלחמה בסרטן יצאה בקמפיין חדש נגד עישון בהשתתפות אביגיל ויסמן, זמרת ויוצרת תוכן בת 13 מאשדוד. הקמפיין כולל קליפ העוסק במוצרי עישון שונים, בהם סיגריות טבק, נרגילות וסיגריות אלקטרוניות, תחת הסיסמה: "העישון הורס ת`לייף".
לצד הקמפיין מפעילה האגודה מערך הסברה בבתי ספר ברחבי הארץ, בשיתוף משרד החינוך, באמצעות מדריכים וסטודנטים לרפואה. ההדרכות ניתנות ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור.
על פי נתוני האגודה המעודכנים ל־2026, שיעור המעשנים בסיגריות רגילות עומד על 24%, כאשר בקרב גברים השיעור עומד על 34%. שיעור השימוש בסיגריות אלקטרוניות עומד על כ־15% מהאוכלוסייה, ובקרב בני 16–24 הוא מגיע לכ־24%.
בשימוש בנרגילה נרשמה עלייה מ־11% בשנה שעברה ל־15%, ובשיעור השימוש בסיגרים נרשמה עלייה מ־2% ל־5%. כ־5% מהנשאלים דיווחו כי התנסו בשקיקי ניקוטין.
הסקר נערך במאי 2026 במימון האגודה למלחמה בסרטן, באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של 565 נשים וגברים.

























