צ'קליסט למנהל הביטחון: האם היישוב שלכם מוכן לשריפה הבאה?

 

בשנים האחרונות הפכו שריפות חורש, שריפות ממשק והצתות מכוונות לאחד האיומים המשמעותיים ביותר על רשויות מקומיות, מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים בישראל. שילוב של גלי חום ממושכים, תנאי יובש קיצוניים, רוחות חזקות והצטברות חומרי בעירה בשטחים פתוחים יוצר מציאות שבה כל מוקד אש עלול להתפתח במהירות לאירוע רחב היקף המאיים על חיי אדם, רכוש ותשתיות חיוניות.

הניסיון שנצבר בישראל בשנים האחרונות מלמד כי מרגע זיהוי העשן ועד לסכנת פגיעה ממשית ביישוב עשויות לחלוף דקות ספורות בלבד. לצד שריפות הנגרמות כתוצאה מתנאי מזג אוויר קיצוניים, רשלנות או תקלות טכניות, קיימת גם סכנת הצתות מכוונות, המחייבת היערכות מקיפה הכוללת גילוי מוקדם, ניטור שטחים פתוחים, תגובה מהירה ותיאום בין כלל גורמי החירום.

במציאות זו, תפקידם של מנהלי הביטחון, הרבש"צים, קב"טי הרשויות ורכזי החירום אינו מתחיל כאשר העשן נראה באופק. ההיערכות האמיתית מתחילה חודשים מראש וכוללת תכנון, תחזוקת תשתיות, הכשרת צוותי חירום, תרגול תרחישים ובניית מערך תגובה יעיל. מוכנות נכונה עשויה להיות ההבדל בין אירוע שנבלם בשטח הפתוח לבין שריפה החודרת אל היישוב ופוגעת בתושבים ובמערכות החיוניות.

לקראת עונת הקיץ, ריכזנו צ'קליסט מקצועי שיסייע לרשויות, מושבים וקיבוצים לבחון את רמת המוכנות שלהם להתמודדות עם שריפות ואירועי חירום מתפתחים.

1. מקורות מים – האם לכוחות הכיבוי יהיה עם מה לעבוד?

□ קיימים מאגרי מים זמינים לכיבוי אש.

□ כל ההידרנטים ביישוב תקינים ונבדקו לאחרונה.

□ קיימות נקודות שאיבה מסומנות בבריכות חקלאיות.

□ קיימת משאבת גיבוי במקרה של הפסקת חשמל.

□ קיימת אפשרות למילוי מהיר של כבאיות ומיכליות.

כאשר האש מתקרבת, מים הופכים למשאב הקריטי ביותר. ללא גישה מהירה למקורות מים, גם מערךבוי גדול יתקשה לפעול כי אתה.

2. דרכי גישה – האם הכבאיות יגיעו בזמן?

□ דרכי הגישה ליישוב פנויות בכל שעות היממה.

□ אין עצים או ענפים החוסמים מעבר רכבים כבדים.

□ שערי הכניסה מאפשרים מעבר מהיר של רכבי חירום.

□ קיימת מפת יישוב עדכנית לכוחות ההצלה.

□ כל רחוב ומבנה מסומנים באופן ברור.

גם הציוד המתקדם ביותר לא יעזור אם הכבאית תאבד זמן יקר בחיפוש אחר דרך גישה או כתובת.

3. אזורי חיץ – האם היישוב יצרן קו הגנה ראשוני?

□ בוצע כיסוח עשבייה יבשה סביב היישוב.

□ פונו ערימות גזם ופסולת דליקה.

□ בוצע גיזום עצים סמוכים למבנים.

□ קיימת רצועת חיץ בין החורש של בתי המגורים.

□ נבדקו אזורים מועדים להצטברות חומר בעירה.

מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך שאזורי חיץ הם האמצעים היעילים ביותר למניעת חדירת האש אל תוך היישוב.

4. גילוי מחקר – כמה מהר תדעו שהשריפה מתחילה?

□ קיימות מצלמות המכסות את אבטחה היישוב.

□ מותקנות מצלמות תרמיות או מערכות גילוי עשן.

□ קיימת אפשרות לקבל התרעות בזמן אמת.

□ מוקד הביטחון מאויש וערוך לקבלת התרעות.

□ נבדקה אפשרות שימוש ברחפנים לסריקות.

בדקות הראשונות של אירוע שריפה אפשר למנוע אסון שלם.

5. הגנה על תשתיות קריטיות

□ חדרי החשמל מוגנים ומסומנים.

□ הגנרטורים נבדקו לאחרונה.

□ מאגרי דלק וגז מוגנים מפני התפשטות אש.

□ מערכות המים והשאיבה מוגנות.

□ יש תוכנית פעולה במקרה של פגיעה בתשתיות.

פגיעה בתשתיות קריטיות עלולה להשבית את היישוב ברגע שהוא צריך להן יותר מכל.

6. גיבוי אנרגטי

□ קיים גנרטור חירום תקין.

□ יש מלאי דלק זמין.

□ מערכות תקשורת מחוברות לאל-פסק.

□ קיימת אפשרות לאגירת אנרגיה.

□ בוצעה בדיקת הפעלה מלאה בשנה האחרונה.

בשריפות גדולות, ניתוקי חשמל הם תרחיש שכיח ולא אירוע חריג.

7. ציוד כיבוי ראשוני

□ מטפים זמינים במבני הציבור.

□ זרנוקים תקינים ונגישים.

□ קיימות עגלות כיבוי או אמצעי תגובה ראשוניים.

□ צוות החירום מכיר את מיקום הציוד.

□ הציוד נבדק במסגרת תחזוקה תקופתית.

צריך הכוח הראשון שמגיב לשריפה הוא צוות החירום המקומי – לא הכבאים.

8. פינוי אוכלוסייה

□ יש רשימת קשישים ובעלי צרכים מיוחדים.

□ מוגדרים אזורי התכנסות.

□ קיימים רכבים ייעודיים לפינוי.

□ קיימים נתיבי פינוי חלופיים.

□ נערך תרגול פינוי רכישה.

שריפות אינן תמידיות זמן לבקש החלטה. תוכנית פינוי חייבת להיות מוכנה מראש.

9. תקשורת בזמן חירום

□ קיימת מערכת מסרונים לתושבים.

□ קיימת מערכת כריזה יישובית.

□ קיימות קבוצות חירום מוגדרות.

□ יש מכשירי קשר לגיבוי.

□ אנשי המפתח יודעים למי לדווח ואיזה סדר.

תקשורת מהירה ומדויקת מונעת בלבול ומאפשרת קבלת החלטה טובה יותר.

10. ניהול העיר

□ מוגדר חדר מצב יישובי.

□ קיימים חלוקת תפקידים ברורה.

□ נשמרים קשר פרטי של כללי גופי החירום.

□ קיימים נהלים כתובים לאירוע שריפה.

□ בוצע תרגיל חירום על השנה האחרונה.

יכולת הניהול של פעולות משפיעות יותר מכל ציוד יכול לרכוש.

11. עבודה מול גורמי החוץ – אל תחכו לשריפה הראשונה

□ התקיים סיור משותף עם תחנת הכיבויית.

□ מפקדי הכוחות מכירים את היישוב ואת דרכי הגישה.

□ הועברו לכבאות מפות עדכניות של היישוב.

□ קיימים קשר פרטי ישירים עם גורמי הכבאות, המשטרה והמועצה.

□ בוצע תרגיל משותף במשך תקופה.

באירוע, דקות יקרות מתבזבזות כאשר הכוחות האמיתיים מכירים את היי. סיור מק מפקד תחנת הכיבוי עשוי לחסוך זמן יקר ולהגדיל את הגובה.

12. התושב הוא חלק ממערך ההגנה

□ הופצו הנחיות לביקור לקראת הקיץ.

□ התושבים ניקו עשבייה ופסולת דליקה בחצרות.

□ נבדקו מחסני גז ובלוני גז פרטיים.

□ הוגדרו הנחיות ברורות לפינוי.

□ קיימת מערכת הסברה והודעות חירום.

ניסיון שנצבר בשר יפות ברחבי העולם מלמד כי חומרי חומר רבים אין חודרת דרך השטחים הציבוריים אלא דווקא דרך חצרות פרטיות שבהן הצטבר בעירה. היערכות הקהילה חשובה לא פחות מהיערכות היישוב עצמו.

13. צוותי חירום ומתנדבים – מי עושה מה?

□ קיימת כיתת כוננות או צוות חירום פעיל.

□ הוגדר אחראי לוגיסטיקה.

□ הוגדר אחראי רישום ופינוי אוכלוסייה.

□ קיימים מתנדבים לעזרה ולבעלי מוגבלויות.

□ בוצעו הכשרות ותרגולים במהלך השנה.

בזמן אירוע רחב היקף, מנהל הביטחון אינו יכול לבצע את כל המשימות לבד. חלוקת אחריות מראש מאפשרת ניהול יעיל ומונעת כאוס האמת.

14. היום שאחרי – האם היישוב ערוך לחזרה לשגרה?

□ קיימת תוכנית להערכת נזקים.

□ הוגדר גורם לטיפול בתשתיות שנפגעו.

□ קיימת היערכות לעזרה נפשית לנפש.

□ בטיחות נוהל לבדיקת תשובות לפני חזרה.

□ קיימת תוכנית לחידוש שירותים חיונים.

כיבוי השריפה אינו סוף יום. זה רק השעות והימים שלאחר השריפה הם האתגרים הטובים ביותר עבור ההנהלה והתושבים.

בדיקת מוכנות מהירה

• 50–70 סעיפים מסומנים: מוכנות גבוהה.
• 35–49 סעיפים מסומנים: מוכנות בינונית, מומלץ לבצע השלמות לפני שיא הקיץ.
• פחות מ-35 סעיפים מסומנים: קיימים פערים משמעותיים המחייבים טיפול מיידי.

השורה התחתונה

הצלחה בהתמודדות עם שריפה אינה נמדדת בכמות המטפים או בגודל מאגר המים, אלא ביכולת של כלל המערכות לעבוד יחד: גילוי מוקדם, מקורות מים, תשתיות, תקשורת, אנרגיה ונהלים ברורים.

עבור מנהלי ביטחון, קב"טים, רכזי חירום ומנהלי תפעול במושבים ובקיבוצים, תחילת הקיץ היא הזמן המתאים ביותר לבצע בדיקת מוכנות מקיפה – לפני שהאירוע הראשון מגיע אל שערי היישוב.