מתקפות על שלושה דאטה־סנטרים של יאנדקס ברוסיה המחישו עד כמה הגבול בין אבטחה פיזית, סייבר והשפעה תודעתית מיטשטש. עבור מנהלי תשתיות בישראל, המסר ברור: חוות שרתים הן כבר לא רק נכס טכנולוגי – אלא יעד אסטרטגי
אירוע חריג שהתרחש ברוסיה בימים האחרונים ממחיש את השינוי העמוק שעובר עולם אבטחת התשתיות הקריטיות.
מתקפות כטב"מים אוקראיניות השביתו שלושה מרכזי נתונים גדולים של חברת יאנדקס באזורים שונים ברוסיה. מעבר להשפעה הישירה על זמינות שירותי האינטרנט, במקביל נרשמה ירידה משמעותית בפעילות חשבונות ברשתות החברתיות שעסקו בהפצת מסרים פוליטיים, תעמולה ונרטיבים קיצוניים.
האירוע מציג תרחיש שבעבר היה נתפס כשילוב כמעט בלתי אפשרי: תקיפה פיזית של מבנה טכנולוגי יוצרת בתוך זמן קצר השפעה דיגיטלית, תקשורתית ותודעתית בקנה מידה בינלאומי.
הדאטה סנטר הופך ליעד אסטרטגי
בעשורים האחרונים מרכזי נתונים נתפסו בעיקר כתשתית עסקית וטכנולוגית.
פרסום:
כיום הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהתשתית הלאומית.
בתוך חוות שרתים פועלות מערכות שמשרתות בנקים, גופי ממשלה, בתי חולים, תעשייה, מערכות תחבורה, ספקי תקשורת, שירותי ענן, מסחר אלקטרוני ופלטפורמות מדיה חברתית.
פגיעה פיזית בדאטה סנטר כבר אינה רק השבתה של שרתים.
היא עלולה להשפיע על מערכות תקשורת, שירותים ציבוריים, מערכות תפעול, מוקדי מידע, מסדי נתונים ומערכות שמנהלות פעילות קריטית בזמן אמת.
המעבר מאיום סייבר לאיום משולב
רוב השיח סביב אבטחת דאטה סנטרים התמקד במשך שנים בסייבר: תוכנות כופר, חדירה לרשתות, גניבת מידע, מתקפות DDoS וחדירה למערכות ניהול.
אלא שהאירוע ברוסיה מצביע על מודל איום רחב יותר.
התקיפה אינה חייבת לעבור דרך השרת.
היא יכולה לפגוע במבנה, במערכת החשמל, בגנרטורים, במערכות הקירור, בתקשורת החיצונית או בתשתית שמספקת את האנרגיה למתקן.
התוצאה יכולה להיות זהה למתקפת סייבר מוצלחת מאוד: מערכות אינן זמינות.
במקרים מסוימים היא אף חמורה יותר, משום שתיקון נזק פיזי יכול להימשך זמן רב יותר משחזור מערכת מחשוב.
כטב"מים משנים את משוואת האבטחה
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בעולם אבטחת המתקנים הוא העלייה בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים.
בעבר, תכנון האבטחה הפיזית של מתקן קריטי התבסס בעיקר על איום קרקעי: חדירה לשטח, רכב תופת, חבלה, ירי או פעילות של גורם מתוך המתקן.
הכטב"ם עוקף חלק גדול ממערך ההגנה הזה.
גדר היקפית, שער, מחסום ועמדת שמירה אינם מספקים הגנה מפני איום שמגיע מלמעלה.
לכן מתקנים קריטיים נדרשים כיום להוסיף שכבה חדשה לחלוטין לתפיסת הביטחון: גילוי וזיהוי איומים אוויריים.
מערכות כאלה יכולות לכלול מכ"ם, מצלמות תרמיות, חיישנים אופטיים, מערכות RF לאיתור תקשורת עם הרחפן ומערכות שו"ב שמרכזות את כל המידע לתמונת מצב אחת.
גם חשמל וקירור הם מטרות
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שתקיפה צריכה לפגוע ישירות באולמות השרתים.
בפועל, מרכז נתונים תלוי במספר מערכות קריטיות מאוד.
מערכת החשמל היא אחת מהן.
דאטה סנטר תלוי בדרך כלל במספר שכבות גיבוי: הזנת חשמל מהרשת, UPS, מערכות מצברים וגנרטורים.
אלא שגם מערכות הגיבוי עצמן עלולות להפוך ליעד.
פגיעה בגנרטורים, במכלי דלק, בלוחות חשמל או בשנאים יכולה להשבית מתקן גם כאשר אולמות השרתים עצמם לא נפגעו.
אותו הדבר נכון למערכות הקירור.
שרתים בצפיפות גבוהה מייצרים עומסי חום משמעותיים. כאשר מערכת הקירור מושבתת, הטמפרטורה בחדרים יכולה לעלות במהירות ולהוביל להשבתה יזומה של ציוד.
לכן מערכות אנרגיה וקירור הן חלק בלתי נפרד ממעטפת האבטחה.
פגיעה פיזית יכולה להפוך לאירוע תודעתי
האירוע ברוסיה הציג היבט נוסף ומעניין במיוחד.
לאחר הפגיעה בדאטה סנטרים נרשמה ירידה משמעותית בפעילות חשבונות שעסקו בנושאים פוליטיים וקיצוניים במספר מדינות.
הדבר אינו בהכרח מוכיח שכל הפעילות הזו הופעלה ישירות מתוך אותם מרכזי נתונים, אך הוא ממחיש עד כמה התשתית הפיזית של האינטרנט קשורה גם למערכות השפעה ותודעה.
שרת יכול לארח אתר אינטרנט.
אבל אותו שרת יכול גם להפעיל אלפי חשבונות אוטומטיים, מערכות פרסום, מערכות AI, בוטים או מערכות להפצת מידע.
כאשר התשתית נעלמת – גם הפעילות הדיגיטלית שמסתמכת עליה יכולה להיעלם איתה.
מה המשמעות לישראל?
ישראל היא אחת המדינות שבהן מתפתחת בשנים האחרונות תשתית משמעותית של חוות שרתים ומרכזי נתונים.
הגידול בשירותי ענן, AI, מערכות ממשלתיות ושירותים פיננסיים מגדיל בהתמדה את מספר המתקנים ואת החשיבות שלהם.
במקביל, ישראל נמצאת בסביבה ביטחונית שבה איומים אוויריים – טילים, רקטות וכטב"מים – הם חלק מתרחישי הייחוס הריאליים.
לכן תכנון אבטחת דאטה סנטר בישראל אינו יכול להסתפק באבטחה פיזית קלאסית.
יש צורך לבחון לפחות ארבע שכבות במקביל:
הגנה פיזית על המבנה והמערכות הקריטיות; גילוי וניטור של איומים אוויריים; שרידות מערכות החשמל והקירור; ויכולת התאוששות מהירה באמצעות גיבוי גיאוגרפי.
המרחק בין שני האתרים חשוב לא פחות מהגיבוי
ארגונים רבים מפעילים אתר מרכזי ואתר גיבוי.
אלא שבעידן של תקיפות פיזיות רחבות, השאלה אינה רק האם קיים אתר נוסף – אלא היכן הוא נמצא.
שני אתרים הנמצאים באותו אזור גיאוגרפי יכולים להיפגע מאותו אירוע.
לכן אחד העקרונות החשובים בתכנון המשכיות עסקית הוא הפרדה גיאוגרפית אמיתית בין אתרים.
במקרים מסוימים נדרשת גם חלוקה בין מספר אזורים ואף בין מספר מדינות.
המטרה היא למנוע מצב שבו אירוע יחיד משבית גם את האתר הראשי וגם את מערך הגיבוי.
אבטחת דאטה סנטר היא כבר לא תחום אחד
המסקנה המרכזית מהאירועים האחרונים היא שהחלוקה המסורתית בין אבטחה פיזית, סייבר והמשכיות עסקית כבר אינה מספיקה.
פגיעה בכבל חשמל היא אירוע פיזי.
פגיעה בשרת היא אירוע טכנולוגי.
השבתת שירותים היא אירוע עסקי.
ואם בעקבות ההשבתה נעלמת פעילות של מערכות מידע או רשתות השפעה – מדובר כבר באירוע בעל משמעות ציבורית ואף לאומית.
לכן ההגנה על מרכזי נתונים חייבת להיבנות כתפיסה אחת משולבת.
האירוע ברוסיה הוא תזכורת לכך שבעולם החדש, התקיפה שמפילה רשת מחשבים לא חייבת להתחיל במקלדת.
לפעמים היא מתחילה באוויר.
