לדבריה, מעבר לאובדן חיי אדם, גם המחיר הכלכלי עצום. “הביטוח הלאומי משלם מיליארדי שקלים לנפגעי עבודה, והנתונים מראים גידול של יותר ממיליארד שקלים בתוך שנתיים. מדובר בכישלון מערכתי חוצה ממשלות שחייבים לטפל בו עכשיו — לא בעוד דו”ח אלא במעשים”.
עלייה במספר ההרוגים
ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, הציג בפני הוועדה את נתוני תאונות העבודה המעודכנים. לדבריו, בשנת 2025 נהרגו בישראל 69 עובדים, לעומת 60 הרוגים בשנת 2024. עם זאת, מתחילת שנת 2026 נרשמה ירידה מסוימת ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. “עד כה נהרגו השנה 21 עובדים, לעומת 25 באותה תקופה בשנה שעברה — ירידה של 16%”, אמר.
גם במספר הפצועים נרשמה ירידה. לפי נתוני משרד העבודה, בשנת 2025 דווח על 7,721 עובדים שנפצעו ונעדרו לפחות שלושה ימים עקב תאונת עבודה, לעומת 8,578 בשנת 2024 — ירידה של כ־10%. שוורצמן הדגיש כי בשנים האחרונות הורחבה פעילות האכיפה והפיקוח: “יש לנו כיום 85 מפקחים בשטח. ביצענו עשרות אלפי ביקורי פיקוח, סגרנו אלפי אתרים והטלנו עיצומים כספיים בהיקף של כ־150 מיליון שקלים”.
עם זאת, הוא הודה כי כוח האדם עדיין אינו מספק. “אנחנו צריכים הרבה יותר תקני פיקוח. אין עדיין שיתוף פעולה מספק עם הרשויות המקומיות שמעסיקות כאלף פקחים. עוד אלף עיניים בשטח יכולים לעזור מאוד”.
קריאה להארכת חוק ארגון הפיקוח על העבודה
נציגי המוסד לבטיחות ולגיהות הציגו בפני הוועדה את פעילות הארגון, הכוללת הדרכות בטיחות לעובדים ומעסיקים, פעילות יזומה באתרי עבודה ושימוש באמצעים טכנולוגיים וסימולטורים להכשרת עובדים. במוקד דבריהם עמדה הקריאה להאריך את תוקפו של חוק “ארגון הפיקוח על העבודה”, שנחקק בשנת 2018 כהוראת שעה וצפוי לפקוע בסוף החודש. החוק מסדיר את מעמדם של עוזרי הבטיחות באתרי בנייה ומעניק להם הגנה מפני פיטורים.
עדויות קשות מצד פעילים ובני משפחות נפגעים
סרגיי מרצ’נקו, מהפורום למניעת תאונות עבודה, סיפר על אחיו שנהרג בתאונת עבודה בשנת 2018 לאחר שנפל מקומה 14 לקומה החמישית. “עוד לפני שפינו אותו מהפיר, נציגי הקבלן כבר חילקו לעובדים רתמות”, אמר. “מאז לא חל שיפור אמיתי. אתם מדברים פה על כסף ומספרים — אבל מדובר בחיי אדם”.
לדבריו, ללא ענישה משמעותית לקבלנים רשלנים, המצב לא ישתנה. “אם קבלן היה יודע שהוא ישב בכלא, דברים כאלה לא היו קורים”.
גם ד”ר הדס תגרי מהקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה התריעה מפני היעדר התקדמות ממשית. “שיעור ההרוגים באתרי בנייה בישראל גבוה פי כמה מבמדינות מתוקנות”, אמרה. “יש תקנות מוכנות ובשלות, אבל הן מתעכבות ללא סיבה”. תגרי קראה לקדם בדחיפות תקנות בנושאי הכשרת עובדים זרים, תחזוקת ציוד, הרכבת עגורנים ומכונות הרמה.
ביקורת חריפה על האכיפה
עו”ד ישראל אסל מהפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה. “אנחנו שומעים את אותו תקליט כבר עשר שנים”, אמר. “החקיקה הקיימת כבר היום כוללת הוראות רבות שאמורות להגן על העובדים, אבל אין אכיפה אמיתית”. לדבריו, קיימות “עשרות דוגמאות להפרות חמורות שמשרד העבודה ידע עליהן ולא עשה דבר”.
בסיום הדיון ביקשה ח”כ וולדיגר ממשרד האוצר להעביר לוועדה נתונים על התקציבים שהוקצו בפועל למניעת תאונות עבודה לעומת הצרכים שהוצגו. בנוסף, דרשה מכלל משרדי הממשלה לעדכן בהקדם את הוועדה על קידום הליכי החקיקה והתקנות שנדונו במהלך הישיבה.
