“מאבק שהתחיל באמוניה – וממשיך בזיקוק”
יהב פתח את דבריו בהתייחסות לניסיונו בעבר, עם פינוי מכל האמוניה מהאזור:
“אני נלחם להוצאת בתי הזיקוק מאז שאני ראש העיר. הדבר הראשון שנלחמתי עליו היה הוצאת מכל האמוניה. כשהתחלתי במאבק, קיבלתי חוות דעת מהמשרד להגנת הסביבה שאין סכנה. חודשיים לאחר מכן שוטר מת מדליפת אמוניה בפרדס חנה. מאותו הרגע התחילו להקשיב לי – והיום אין מכל אמוניה”.
לדבריו, כך יש לנהוג גם עם בתי הזיקוק: ״עם המזהמים שלו, המפעל הזה התקרב לעיר, כי הערים מסביב התפתחו. הן יושבות היום על גבול המתחם התעשייתי. אין שום יכולת שבתי הזיקוק ימשיכו להתקיים פה. הם חייבים לצאת, לא להתפשט – ולעשות את זה מהר ככל האפשר”.
איום ביטחוני, מפגע סביבתי
ההתבטאות החריפה של יהב מגיעה על רקע איומים חוזרים מצד המיליציה החות’ית בתימן, הנתמכת על ידי איראן, לשגר טילים לעבר מטרות אסטרטגיות בישראל – ובפרט לעבר מתחם בז”ן שבמפרץ חיפה. האיומים הללו מחזקים את דרישת עיריית חיפה וגורמי סביבה להפסיק את הפעילות הפטרוכימית בלב אזור עירוני.
“איכות חיים, לא זיהום אוויר”: הקריאה של מהנדסת העיר
בפאנל ״איך מכניסים 100,000 יחידות דיור בין חיפה, נשר והקריות״, השתתפה גם מהנדסת העיר חיפה, אורית מרץ, שהציגה את הקושי בתכנון עתידי תחת המצב הקיים: המדינה מדברת על 100 אלף יחידות דיור בין חיפה, נשר והקריות – אבל זה לא יקרה בלי השקעה בתעסוקה ובתחבורה. בלי זה, אין סיכוי שנצליח לאכלס את האזור הזה”.
מרץ התריעה גם מפני המשך מגמות ההזנחה והזיהום, שמרחיקות אוכלוסייה חזקה מהעיר:
“אנחנו יכולים לתת חינוך טוב, אבל ההון האנושי יגיע רק אם נייצר אלטרנטיבה – איכות חיים, ולא זיהום אוויר שאנחנו חווים מילדותינו. זה לא יביא את הצעירים”.
דבריו של יהב מצטרפים לקריאות הגוברת מצד הציבור וגורמי מקצוע לסיים את עידן התעשייה הפטרוכימית במרכז העירוני של הצפון – ולפתוח עידן חדש של תעסוקה, מגורים ואיכות חיים, גם לנוכח המציאות הביטחונית החדשה.
